מ.א.
 
העתון "למתחיל", 20.8.1971
 
   
שמאי גולן הוא מהסופרים הצעירים בספרותנו, שלא רק הכירו בילדותם את השואה ונצלו מצפרני הנאצים, אלא גם כותבים בעקר על החויות מתקופה זו. 
 
                           שמאי גולן נולד בשנת 1933 בפולין. אחרי המלחמה עלה ארצה. התחנך בקבוץ במסגרת עלית הנער, שרת שרות חובה בצה"ל והיה גם קצין בצבא הקבע. למד באוניברסיטה בירושלים מדעי הרוח. על ספרו הראשון, "באשמרת אחרונה", הוא זכה בפרס אשר ברש. גם ספרו השני – "אשמים" – הכתר בפרס: פרס אקו"ם.
            הספר "באשמרת אחרונה" אינו דן במישרין בשואה ובאימיה. הוא מספר על ילד מילדי יהדות פולין בשנות המלחמה. הוא יוצא לדרך נדודים ותלאות יחד עם הוריו, אחותו הקטנה וסבתו, ויחד עם אלפי משפחות יהודיות אחרות לאחר כניסת הגרמנים לפולין. זוהי דרך עם תחנות שונות: סיביר – עבודה וחיים ביערות משלגים, טשקנט שטופת-השמש – רעב מחריד, חיי ילד עזוב, בית-יתומים, מחלה קשה ובית-חולים, ועם תם המלחמה – חזרה לפולין. כל תחנה – תקופה והשתקפותה בנפשו הרכה של גבור הספר, הילד חַיְמֶק אוּנְהַיְם. הספר מסתים בדף חדש בחייו: החלטתו לעלות לארץ-ישראל.
            עתה הופיע בהוצאת "עם עובד", הספריה לעם, ספרו החדש של שמאי גולן – הרומן "מותו של אורי פלד". גם לספר זה יש קשר ברור לשואה, אם כי עלילתו היא בארץ. גבור הרומן, אורי פלד, נצל מהשואה בעודו ילד. עולה ארצה, מתחנך בקבוץ, נושא לאשה בת קבוץ, משרת בצבא הקבע, לומד באוניברסיטה – ציוני-דרך הזהים בברור עם נקדות בביוגרפיה של המחבר. הגבור אורי פלד עושה כל אשר ביכלתו כדי להכות שרשים בארץ, להשתחרר מעברו – אך דומה שהעבר רודף אחריו כל הזמן. למעשה, מתנהלת העלילה בשני מישורים מקבילים: במישור המציאות הישראלית הסובבת את הגבור, ובמישור עולמו הפנימי, המרכב מזכרונות מן השואה והרהורים מעיקים. יש ושני המישורים נכנסים זה לשטחו של זה, "עוזרים" זה לזה לצרך השלמת התאור והארה "כפולה" של הדברים. גם בזמן השתתפותו של אורי פלד במלחמת ששת הימים כקצין רודפים אותו סיוטי השואה וזועות הנאצים – עד לשעת נפילתו במלחמה זו, בקרבות על ירושלים העתיקה.