"אנשים בתל אביב זוכרים" עריכה שמאי גולן ואהוד בן עזר
רומן, הוצאה:  תל אביב: עמותת כח לגימלאים, 2008
 
 
   "אנשים בתל אביב זוכרים" הוא שמו של ספר שהוציאה עמותת "כח לגמלאים" ובו 44 סיפורים של גימלאי העיר, המתארים את תל-אביב של פעם. מדווח הארץ

בלי בעיות תחבורה או חניה (כי נסעו בכרכרות), בלי גורדי שחקים ועם נוף מרהיב לים, מנורות נפט שמאירות את הרחובות (ופקח עירוני שבא להדליקן מדי ערב), אלפי תפוזים שנסחפים לרחוב אלנבי מאנייה שהתהפכה, באר מים בחצר, מגרש "קטן" של חצי דונם מצפון לרח' בן גוריון (אז - שד' ק"קל) בתשלומים נוחים, בית מול הים, וגם - רחצה במימי הירקון "הנקיים והצלולים".

ועדת שיפוט, שמנתה את הסופרים שמאי גולן ואהוד בן עזר, בחרה בסיפורים הראויים להדפסה מבין מאות שנשלחו. שישה מהם זכו בפרס (סוף שבוע במלון), ועוד שלושה זכו בציון לשבח מטעם העמותה.
 
תל-אביב הקטנה: הסיפורים התמימים של פעם


"אבי נולד בצפת ואביו היה שען", מספר בספר יעקב מרקוביץ' (83), יליד שכונת נווה שלום, המתגורר כיום בצהלה. "וגם אבי למד ממנו והיה לשען. בשנת 1907 פתח ביפו חנות לשעונים ולתכשיטים... לאחר הקמת מגדל השעון הוא שדאג לתקינות השעונים בו ולדיוקם, וכאשר גירשו הערבים את תושבי יפו היהודים ב-1917, הירשה לו המושל הטורקי להישאר כדי שיטפל בשעונים שבמגדל."

סיפור נוסף בספר, של חיה צ'סנר, מתייחס להפצצה על תל אביב בספטמבר 1940 ע"י חיל האוויר האיטלקי, בה נהרגו 130 איש, בעיקר בסביבת הרחובות בוגרשוב וטרומפלדור. "אבא, מה קרה שפתאום הפסיקו לצלם את הסרט וכולם רצים למטה?" מספרת צ'סנר בסיפורה. "מה, את לא שומעת? מפציצים אותנו... קולות הנפץ נמשכו כל הזמן ללא הפסק. המתח היה נורא. אנשים עמדו קפואים, אחוזי אימה. קול לא נשמע..."

מתוך אתר מוטקה
אנשים בתל אביב זוכרים 
שם ספר:   ואם אתה מוכרח לאהוב
 
שמות העורכים:   שמאי גולן  ואהוד בן עזר
 
מו"ל מקור:  תל אביב: עמותת כח לגימלאים
 
שנת הוצאה:   2008
 
שפת מקור:   עברית
 
 
 
 
 
 
   
 
מאמרים על הספר: