שמאי גולן
 
דברים שנאמרו ביום השואה תשע"ז
 
לזכר בנֵי פולטוסק שנרצחו בשואה
 
חברים יקרים,
 
  
יום השואה היום, לכן התאספנו היום כאן, בבית העלמין ליד המצבה לזכר
 
קדושי פולטוסק.
 
לאחר שנרצחו בני משפחותינו בידי הנאצים ועוזריהם, לאחר שמתו במחנות
 
ההשמדה, ועוד רבים מתו ברעב, בכפור ובבדידות נוראה, חיפשנו אנחנו, אלה
 
שנותרנו בחיים, איך להנציח אותם כאן, על אדמת ארץ-ישראל, במדינת
 
ישראל, אליה התקבצנו אנחנו, שארית הפליטה.
 
הראשונים שהגיעו לארץ לקחו על עצמם את המשימה: לזכור ולא לשכוח.
 
נוספו אליהם כותבי הזיכרונות מן הניצולים, שכתבו גם על החיים לפני
 
השואה, ועל המוסדות היהודיים שהיו קיימים ועל חייו הנורמליים של העם
 
היהודי – עד להשמדתם.
 
העורכים אספו את הזיכרונות והדפיסו את ספרי הקהילות. כך נוצר גם ספר
 
פולטוסק, שתורגם עתה כולו לעברית למען הדור הצעיר. אך רק בעקבות מתן
 
העדויות במשפט אייכמן, פתחו הניצולים יותר את סגור ליבם בפני הציבור
 
הרחב וסיפרו על הזוועות שהתנסו בהם.
 
אז גם עלה הרעיון להקים מצבה לנספים. וזאת כמנהג המסורת היהודית.
 
להקים מקום אליו יוכלו לבוא ולהתפלל לנשמותיהם של הנרצחים, להדליק נר
 
זיכרון, לומר קדיש. מתחת למצבה זו אף נטמן קומץ עפר ואפר ממחנה
 
ההשמדה אושוויץ, בבחינת סמל לאחינו בני ישראל שנרצחו במחנות
 
ההשמדה, ביניהם טרבלינקה, שבו נרצחו רוב יהודי ורשה ואולי אף המגורשים
 
מפולטוסק שליד ורשה.
 
אנו עומדים עתה בפני אבני המצבה, שהתקדשו גם על ידי כך שאנו פוקדים
 
מקום זה בבואנו לכאן מדי שנה בשנה, בבית הקברות היהודי, ומדליקים נר
 
נשמה.
 
יהי זיכרם ברוך!
 
שמאי גולן
 
בית העלמין בחולון ביום השואה, תשע"ז